פס"ד העוסק בפיצוי בגין נזקים שנגרמו לתובע בשל ביצוע צו עיכוב יציאה מהארץ נגדו

1.        א.         התביעה בפני היא לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לתובע מס' 1 ולאשתו, תובעת מס' 2, לטענתם, בגלל ביצוע צו עיכוב יצאה מן הארץ.

ב.         לדברי התובע, הוא היה רשום כחייב בתיק הוצל"פ בלשכת ההוצל"פ בירושלים שמספרו 03-03623-02-1, תיק אשר נפתח לאחר שחויב התובע לשלם מזונות לנתבעת עבור בנו בהליך שהתנהל בפני ביהמ"ש זה, תמ"ש 13285/99.

ג.         למרות שלטענתו לא היה כל חוב רשום נגדו בלשכת ההוצל"פ, ביום א' ניסן תשס"ז 20.3.07 הוא עוכב ביחידת ביקורת הגבולות בנמל תעופה בן גוריון, כאשר היה בדרכו לטשקנט שבחבר העמים.

ד.         כתוצאה מכך, הוא נאלץ לקנות כרטיס חדש עבור הקטע ממוסקבה לטשקנט, היה צריך להתארח במוסקבה למשך השבת, היה צריך לשלם עבור שמירת חפציו בנמל התעופה במוסקבה, והוצאות אלו הגיעו בסך הכל 550 דולר, ולפי שער היציג נכון ליום הוצאת התשלומים האלה 2,316 ש"ח. כמו כן נגרמו לו הוצאות בשקלים, כולל טיסה תל אביב - מוסקבה - תל אביב, נסיעה הלוך ושוב לשדה התעופה בן גוריון, שכ"ט עו"ד, הוצאות מסירה אישית של חומר, נסיעות, עלויות של שיחות בינלאומיות, וכהנה וכהנה הוצאות (כולל נסיעות לצורך הגשת כתב תביעה לביהמ"ש), עלות מחייה למשך 9 ימים וצילום מסמכים בסה"כ 4,600 ש"ח. כמו כן הוא עותר, בכתב התביעה המקורי, שהוגש לבית המשפט לתביעות קטנות, לפיצוי בגין עוגמת נפש על סך 4,000 ש"ח.

ה.       התובע לא היה מיוצג בזמן שהגיש את תביעתו וההליך הועבר לביהמ"ש זה, ובדיונים בפני, התובע היה מיוצג על ידי עו"ד אשר ייצג אותו בהליכים הקודמים בפני ביהמ"ש.

ו.        בקדם משפט ביום יב ניסן תשס"ט 6.4.09, נתתי החלטה המאפשרת לתובע להגיש כתב תביעה מתוקן, אליו יצרף את אשתו הנוכחית כתובעת, וכך נעשה.

ז.        בכתב התביעה המתוקן התביעה היא על סך 16,960 ש"ח לתובע מס' 1, כאשר הסכום הנדרש עבור עוגמת נפש הוגדל ל- 12,000 ש"ח, והוספה כתביעת התובעת מס' 2, כרטיס טיסה תל אביב- מוסקבה- תל אביב, וכרטיס טיסה מוסקבה - טשקנט, בסך של 4,236 ש"ח, ושוב סכום עבור עוגמת נפש על סך 12,000 ש"ח.

2.        א.         המסמך המרכזי בהליך זה הוא החלטה של כבוד ראש ההוצל"פ מיום ו' שבט תשס"ז 25.1.07. ולהלן נוסח ההחלטה,

"מאשרת הגדלת החוב בתיק בסך של 1,783 ש"ח בגין הוצאות חריגות אשר אושרו על ידי בהתאם להחלטתי מיום 2.11.06. הזוכה תתכבד ותמציא החלטתי לחייב במסירה אישית. בנסיבות העניין, ולאור העובדה כי ההגדלה מעמידה את החוב בתיק על סך של 1,783 ש"ח, הנני קובעת כדלקמן:

לעכב יציאת החייב/ת מן הארץ.

הצו יפקע אם יפקיד החייב סך 1,783 ש"ח לזכות תיק זה בקופת ההוצל"פ או אצל משטרת ביקורת הגבולות או אם ימציא ערבויות להנחת דעתו של ראש ההוצל"פ".

ב.         התובע טוען כי ההחלטה לא הומצאה לידיו ומשום כך לא ידע על צו עיכוב היציאה כאשר הגיע לשדה התעופה ביום א' ניסן תשס"ז 20.3.07.

ג.        משום כך בקד"מ מיום י' שבט תשס"ט 4.2.09 קבעתי כי על הנתבעת להציג תצהיר ממי שייצג אותה בהליכים בפני כבוד ראש ההוצל"פ,

"לציין את הנסיבות בהתייחס בעיקר לשאלה מה נעשה, אם בכלל, כדי לבצע מסירה אישית לתובע".

ד.        לימים הוגש תצהירו של עו"ד רמי גולדשטיין, ולהלן התייחסותו לעניין המסירה בסעיפים 9, 10 לתצהיר,

"9. בעניין צו עיכוב היציאה מהארץ שניתן ביום 25.1.07. למיטב ידיעתי ואמונתי, צו עיכוב היציאה מן הארץ נשלח למטה הארצי ע"י שליח ממשרדי ובמקביל נשלח השליח לביתו של ר. לצורך ביצוע המסירה. ההחלטה נמסרה למיטב ידיעתי ואמונתי ביישוב .... בבית המגורים של ר., באופן שהצו הודבק במקום.

10. נושא המצאת מסמכי ההוצל"פ צריך להיות בעיקרון מבוצע ע"י ההוצל"פ. כב' ראש ההוצל"פ הורתה כי "הזוכה תתכבד ותמציא החלטתי לחייב במסירה אישית". מאחר וא.  לא יכלה לעשות זאת בכוחות עצמה, נשלח שליח לביצוע המסירה, כפי שנעשה במקרים דומים אחרים. לא הייתה שום כוונת זדון מצד א. (הנתבעת דנן- פ.מ) ואין למיטב הבנתי שום עילת תביעה כנגדה ואין לה כל חבות בנושא. כל מטרתה היתה לקבל את הכספים שר. (התובע מס' 1- פ.מ) חייב היה לשלם עבור הקטין מיכאל כדמי מזונות. אם התובע כטענתו עזב את הישוב - זמן קצר טרם מתן הצו, היה עליו בראש ובראשונה לעדכן את ההוצאה לפועל או את א., ולמסור את כתובתו החדשה. עצם כך, שהוא לא פעל בעניין זה מהווה את הסיבה לאי קבלתו לכאורה את המסמכים שנשלחו אליו ואין לו אלא להלין על עצמו".

ה.       לאור תצהיר זה, בדיון ביום יב ניסן תשס"ט 6.4.09, קבעתי,

"לאור תצהירו של עו"ד גולדשטיין, שטוען בעניין ההמצאה למיטב ידיעה ובהעדר תצהיר של מי שלטענתו ביצע בפועל את המסירה, הנטל על הנתבעת להוכיח את ההמצאה או לפחות נסיונות כנים לבצע המצאה".